בכרמיה חגגו את חג העומר בשנות ה-50 וה-60. חג העומר חידש את מסורת הבאת התבואה הראשונה שנקצרה לבית המקדש, בקיבוצים משנות ה-40.
הוא נחגג בשדה, למחרת ליל הפסח, כחג אביב עברי, מועד ראשית הקציר, ספירת א' לעומר, וציין גם את החיבור של העם לארצו ולאדמתו, כעם חופשי.
בית כרמיה נהג לעלות ביום זה לשדה. את הילדים היו מביאים בעגלות מקושטות בשיבולים ורתומים לטרקטור. הטקס בשדה כלל ריקודים, קטעי קריאה וקציר סמלי של שיבולים.
בכרמיה חגגו את חג העומר בשנות ה-50 וה-60. חג העומר חידש את מסורת הבאת התבואה הראשונה שנקצרה לבית המקדש, בקיבוצים משנות ה-40.
הוא נחגג בשדה, למחרת ליל הפסח, כחג אביב עברי, מועד ראשית הקציר, ספירת א' לעומר, וציין גם את החיבור של העם לארצו ולאדמתו, כעם חופשי.
בית כרמיה נהג לעלות ביום זה לשדה. את הילדים היו מביאים בעגלות מקושטות בשיבולים ורתומים לטרקטור. הטקס בשדה כלל ריקודים, קטעי קריאה וקציר סמלי של שיבולים.